מחקרים
חוקרים באוניברסיטת תל-אביב פיתחו מערכת אופטית ליצירת קודי הצפנה שאינה מוגבלת במרחק
08 פברואר 2011
קבוצת חוקרים בראשות ד"ר קובי שויער ראש קבוצת הננו-פוטוניקה בביה"ס להנדסה, הצליחו להעביר מפתחות הצפנה בסיב אופטי ללא מגבלת המרחק % הצפנה טובה תהיה חיונית להמשך ביצוע העברות בין בנקים, יישומים ביטחוניים ועוד
היום לא ניתן לתאר את חיינו בלי האינטרנט ובעיקר בלי היכולת לבצע העברות כספיות במידה סבירה של בטחון. מערכות הצפנה הן מצרך חיוני בעידן הנוכחי אך תחום זה תמיד שימש ככלי במשחק מוחות בין המפתחים לבין ההאקרים החומדים את פרטי כרטיס האשראי שלנו. חוקרים באוניברסיטת תל אביב בראשותו של ד"ר קובי שויער, קבוצת הננו-פוטוניקה בביה"ס להנדסה פיתחו שיטה, עליה גם רשמו פטנט, ליצירת מפתח הצפנה על גבי סיבים אופטיים, תוך תיאום יצירת המפתחות בין שני הצדדים מבלי שאלו ייחשפו, ובלא מגבלות מרחק. המחקר פורסם בכנס CLEO והוגש לפרסום ב"פיזיקל רוויו לטרס".
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה המנטרלת את יכולתו של החיידק ליצור עמידות לאנטיביוטיקה
26 ינואר 2011
החוקרים ניצלו לראשונה חלבון המקנה לחיידק עמידות כנגד אנטיביוטיקות ויצרו באמצעותו נגזרות חדשות של אנטיביוטיקות שהחיידק אינו יכול לנטרל
חוקרים באוניברסיטת תל אביב: התגלתה עדות להימצאותו של אדם מודרני (הומו סאפיינס) בארץ ישראל כבר לפני כ- 400 אלף שנה
24 דצמבר 2010
זוהי התקופה המוקדמת ביותר בה נמצאו עד כה עדויות להימצאותו של האדם המודרני בעולם. עד כה התגלו שרידים של אדם מודרני מלפני כ- 200 אלף שנה רק באפריקה, והתפיסה המקובלת עד כה היתה כי מקורו של האדם המודרני ביבשת זו
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חשפו ממצאים המעידים על הימצאותו של אדם מודרני (הומו סאפיינס) בארץ ישראל כבר לפני כ- 400 אלף שנה. זוהי התקופה המוקדמת ביותר בה נמצאו עד כה עדויות להימצאותו של אדם מודרני בעולם. הממצאים התגלו במערת קסם, אתר פרה-היסטורי ליד ראש העין שהתגלה בשנת 2000 והם מתפרסמים עתה בכתב העת American Journal of Physical Anthropology
חוקרים מבית הספר לכימיה של אוניברסיטת תל אביב פיתחו גלאי אלקטרוני רב עוצמה לזיהוי סוגים רבים של חומרי נפץ
08 נובמבר 2010
חוקרים מבית הספר לכימיה של אוניברסיטת תל אביב פיתחו גלאי אלקטרוני רב עוצמה לזיהוי סוגים רבים של חומרי נפץ
הגלאי, המבוסס על ננו-טכנולוגיה, מהיר, קל לניוד והוא בעל רגישות ואמינות גבוהות יותר לזיהוי חומרי נפץ מאלה הקיימות בכלבים
התגלית מעוררת עניין רב בעולם בקרב חברות העוסקות בביטחון ואבטחה
אסטרונומים מאוניברסיטת תל-אביב חושפים את מקורם של "זוגות פרודים של אסטרואידים"
29 אוגוסט 2010
אסטרונומים מאוניברסיטת תל-אביב חושפים את מקורם של "זוגות פרודים של אסטרואידים"
מחקר רב-שנתי שנערך במצפה הכוכבים וייז של אוניברסיטת תל-אביב, ותוצאותיו התפרסמו בכתב העת היוקרתי Nature ב-26 באוגוסט, חושף כיצד אסטרואידים עוברים תהליך של ביקוע והיפרדות בגלל סיבוב עצמי מהיר. המחקר, שנעשה במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי, מוכיח כי האסטרואידים שנחשבו בעבר ל-"גושי סלע מרחפים" בחלל, הם למעשה "ערמות חצץ" של אבנים המחוברות זו לזו בכוח הכבידה בלבד. כאשר גופים אלו מסגלים לעצמם מהירות סיבוב מספיק גבוהה הם מתבקעים לשני רכיבים ונפרדים זה מזה כדי להתחיל "בחיים חדשים" במסלול סביב השמש.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב מקדם טיפול מונע לסרטן
10 אוגוסט 2010
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב מקדם טיפול מונע לסרטן
חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו משפחה חדשה של תרופות, שעשויה לאפשר טיפול מונע למחלת הסרטן, או להפוך את הסרטן למחלה כרונית, שניתן לחיות איתה שנים רבות.
המחקר, שנערך במעבדתה של ד"ר רונית סצ'י-פאינרו מהמחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, יפורסם בספטמבר 2010 בכתב העת המדעי FASEB Journal.
אוניברסיטת תל-אביב פותחת את תשתיות המיקרו והננו שלה לשימוש התעשייה הישראלית
02 אוגוסט 2010
אוניברסיטת תל-אביב פותחת את תשתיות המיקרו והננו שלה לשימוש התעשייה הישראלית
כחלק מיוזמה ארצית הושקו בשנים האחרונות שישה מרכזים למחקר בתחומי הננו באוניברסיטאות המחקר. במסגרת פעילות זו הושקעו סכומים נכבדים בפיתוח תשתיות בתחומי ננו, המשרתות את החוקרים ותרמו למספר נכבד של פיתוחים טכנולוגיים ופריצות דרך מדעיות ישראליות בתחום זה.
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו את המנגנון המולקולארי המווסת קידוד הזיכרון בתאי המוח
01 אוגוסט 2010
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו את המנגנון המולקולארי המווסת קידוד הזיכרון בתאי המוח
קבוצת החוקרים, בראשותה של ד"ר אינה סלוצקי מהפקולטה לרפואה באוני' ת"א בשיתוף עם צוותו של פרופ' פול שלזינגר ממכון סאלק בקליפורניה הצליחו לצפות בפעילות נוירונים בסינפסה בודדת ולהבין מדוע קיימת שונות ברמת פעילות הסינפסות, שונות החשובה לקידוד הזיכרון ברמה התאית. תוצאות המחקר מלמדות כי השונות בין הקשרים העצביים נגרמת ע"י GABA, המולקולה המיוצרת ע"י נוירונים ומעכבת את פעילותם.
עכברים שיצילו חולים במחלות הפוגעות בחומר הלבן במוח פותחו באוניברסיטת תל אביב
18 יולי 2010
עכברים שיצילו חולים במחלות הפוגעות בחומר הלבן במוח פותחו באוניברסיטת תל אביב
קבוצת החוקרים בראשותה של פרופ' אורנה אלרואי-שטיין מהפקולטה למדעי החיים פרסמה היום בכתב העת BRAIN כי הצליחה לפתח באמצעים של הנדסה גנטית עכברים הסובלים ממחלת העלמות החומר הלבן מהמוח (VWM), אשר יוכלו לסייע לחיפוש תרופות למחלה קשה זו ולמחלות נוירודגנרטיביות אחרות בבני אדם כגון טרשת נפוצה
JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL
